4. העתקות לינאריות (Linear Transformations)
הגדרה, גרעין ותמונה
עד כה עסקנו ב-מרחב וקטורי בפני עצמו. כעת אנו בוחנים פונקציות המקשרות בין מרחבים וקטוריים שונים, ומשמרות את המבנה האלגברי שלהם.
- העתקה לינארית: פונקציה שמשמרת חיבור וקטורים ו-כפל בסקלר. מקרה פרטי וחשוב מאוד (שיופיע המון בנושא של ערכים עצמיים ולוכסון) הוא אופרטור לינארי, שבו ההעתקה היא מהמרחב לעצמו ().
- גרעין של העתקה (): אוסף כל הוקטורים ב- שנשלחים לוקטור האפס ב-. זהו תמיד תת-מרחב וקטורי של .
- תמונה של העתקה (): אוסף כל הוקטורים ב- ש”פגעו” בהם. זהו תת-מרחב וקטורי של . [Image of linear transformation from vector space V to vector space W showing kernel mapping to zero and image in W]
- משפט הדרגה והאפסיות: אחד המשפטים המרכזיים באלגברה לינארית, הקושר בין ה-מימד של הגרעין (האפסיות) למימד של התמונה (הדרגה), וקובע שסכומם שווה למימד של המרחב כולו ().
מטריצה מייצגת העתקה
כל העתקה לינארית בין מרחבים מממד סופי ניתנת ל”תרגום” לשפת המטריצות! זה מאפשר לנו להשתמש בכל הכלים מחלק 3 (כמו דטרמיננטה או מטריצה הפיכה) על פונקציות מופשטות. כדי לעשות זאת, אנו חייבים לבחור בסיס לכל מרחב, ולעבוד עם קואורדינטות של וקטור.
- מטריצה מייצגת העתקה: מטריצה (נסמנה ב-) שפעולת הכפל שלה בוקטור קואורדינטות שקולה להפעלת ההעתקה עצמה.
שינוי בסיס ומטריצת מעבר
מה קורה כשאנחנו רוצים להסתכל על אותה העתקה, אבל דרך “משקפיים” אחרות (כלומר, בסיס אחר)?
- מטריצת מעבר בסיס: מטריצה מיוחדת המתרגמת קואורדינטות של וקטור מבסיס אחד לבסיס אחר.
- שינוי בסיס להעתקה: הקשר בין מטריצות המייצגות את אותה העתקה בבסיסים שונים מבוטא דרך הנוסחה . תכונה זו תעמוד בבסיס ההגדרה של מטריצות דומות והתהליך של לכסון מטריצות בהמשך.
איזומורפיזם
האם שני מרחבים וקטוריים שונים הם בעצם “אותו דבר” בתחפושת?
- העתקה חח”ע (חד-חד-ערכית): העתקה שלא “מועכת” שני וקטורים שונים לאותה תוצאה. שקול לכך שה-גרעין מכיל רק את וקטור האפס.
- העתקה על: העתקה שמכסה את כל המרחב המקבל (ה-תמונה שווה לכל ).
- העתקה הפיכה: העתקה שהיא גם חח”ע וגם על. במקרה כזה, קיימת לה העתקה הפוכה .
- איזומורפיזם: מרחבים שקיימת ביניהם העתקה הפיכה נקראים איזומורפיים. המשמעות המדהימה היא ששני מרחבים מעל אותו שדה הם איזומורפיים אם ורק אם יש להם את אותו מימד!