המשפט הספקטרלי (Spectral Theorem)
אחד המשפטים האלגנטיים והעוצמתיים ביותר באלגברה לינארית. הוא עונה על השאלה: מתי קיים לאופרטור בסיס אורתונורמלי שמורכב כולו מ-וקטורים עצמיים שלו? (כלומר, מתי המטריצה גם עוברת לכסון וגם הבסיס המלכסן הוא מושלם אורתוגונלית).
המשפט קובע:
- מעל המרוכבים (): אופרטור ניתן ללכסון אוניטרי (יש לו בסיס א”נ של וקטורים עצמיים) אם ורק אם הוא אופרטור נורמלי ().
- מעל הממשיים (): אופרטור ניתן ללכסון אורתוגונלי אם ורק אם הוא אופרטור צמוד-לעצמו (כלומר, המטריצה שלו היא מטריצה סימטרית ממשית, ).
המשפט הזה הוא הבסיס למכניקת הקוונטים, שם גדלים פיזיקליים מדידים (כמו תנע או אנרגיה) מיוצגים תמיד על ידי אופרטורים הרמיטיים/סימטריים, ולכן תמיד יש להם מצבים עצמיים (בסיס א”נ) וערכים עצמיים ממשיים.